3. שותפים פעילים

לאפשר לילדים להיות שותפים פעילים בלמידה שלהם שנובעת מתוך תחומי העניין שלהם.
כאשר עלינו לתכנן ולפנות לכך זמן בתוכנית הלימודים.

 

"להעמיק ולא להספיק"

תאוריה בנושא- ילדים "שותפים פעילים" בלמידתם

אחת המטרות המרכזיות בגן העובד בגישה הדיאלוגית היא להופך את הילדים לשותפים פעילים בלמידתם ואת הנושא הנלמד לרלוונטי עבורם. מתוך כך צומחת אצל הילדים היכולת לקיים אינטראקציה לימודית וללמוד  מחבריהם, להביע דעה, לקחת אחריות על מה שמעניין אותם ללמוד, ולהיות גמישים בלמידתם.

ניתן לפרש זאת באופן שמשא ומתן בין גננת לילדים על חיי הגן ובכללם תכני הגן הופך את הילדים לשותפים פעילים ומשמעותיים בחיי הגן, וגורם להם להיות פעילים אקטיביים בלמידתם, בהתנהלותם, וכתוצאה מזה בהתפתחותם. הגננת והילדים המעורבים במשא ומתן על תכנית הלימודים והתהליכים הלימודיים, נתרמים זה על ידי זה. למעשה, תהליך ההתפתחות מתחיל באינטראקציה בין הילדים לבינה, אשר מופנמת במהלך הזמן והופכת לכלי קוגניטיבי פנימי העומד לרשות הילד בהתמודדות עם משימות אחרות. במילים אחרות, האינטראקציה שבין הילדים לגננת מהווה, למעשה, את הבסיס להתפתחותם של כלים קוגניטיביים אצל הילד.

זאת ועוד, השותפות של הילדים בלמידה מצביעה על דפוס של אינטראקציה המתאפיין בשאלות רלוונטיות מצד השותפים לדיאלוג, הגננת והילדים, בתשובות שאינן מוגדרות מראש, הניתנות תוך כדי הדיאלוג, ויכולות לשנות את הנושא עליו מדובר. כמו כן זה מעמיק את ההבנה הבסיסית כי לילדים בגיל הרך יש ידע וניסיון ולכן כתוצאה מכך יש להם דעות ורעיונות משלהם אותם הם יכולים להביע בדיאלוג, ולכן, המטרה של הגננת היא לברר את הידע של הילד ולהכיר אותו מזווית הראיה שלו. מכאן ניתן להסיק כי דפוסים חברתיים תקשורתיים כגון יכולת של הילד להיות אקטיבי בלמידה, בפעילות ובהתנהלות, כמו גם היכולת להביע דעה ולקחת אחריות על הלמידה, נרכשים באמצעות הפיכתו של הילד לשותף פעיל בלמידתו, בתכנון חיי הגן ובתכניו.

                                                                              מולי אפרת, עבודת דוקטורט 2016