משא ומתן​

תכנית הלימודים, ופעילות הילדים

נקבעת במשא ומתן עם הילדים,

תוך שיתוף פעולה איתם.

 

משא ומתן בין כל השותפים למעשה החינוכי בדגש  על שיתוף של הילדים בלמידה ובקבלת החלטות בגן. הלכה למעשה סיעור מוחות של הילדים והגננת בגישה הדיאלוגית מהווה כלי עבודה דיאלוגי, באמצעותו הגננת יכולה לבנות תוכנית למידה רלוונטית לידע ולעניין של הילדים. ניתן להסביר זאת בכך שמטרתו של סיעור המוחות הוא לבדוק עם  הילדים מה הם כבר  יודעים על הנושא המדובר, ומה הם רוצים לדעת ורוצים לעשות בנושא. בכך הופכים את הילדים לשותפים פעילים בלמידתם ואת הנושא רלוונטי עבורם. מתוך כך צומחת אצל הילדים היכולת לקיים אינטראקציה לימודית וללמוד  מחבריהם, להביע דעה, לקחת אחריות על מה שמעניין אותם ללמוד, ולהיות גמישים בלמידתם".

תאוריה בנושא –"משא ומתן"

סיעור מוחות של הילדים והגננת בגישה הדיאלוגית מהווה כלי עבודה דיאלוגי, באמצעותו הגננת יכולה לבנות תוכנית למידה רלוונטית לידע ולעניין של הילדים. ניתן להסביר זאת בכך שמטרתו של סיעור המוחות ההיא לנהל משא ומתן עם הילדים דרכו אפשר יהיה לבדוק מה הם כבר  יודעים על הנושא המדובר, ומה הם רוצים לדעת ורוצים לעשות בנושא.

גננת וילדים המעורבים במשא ומתן על תכנית הלימודים והתהליכים הלימודיים, נתרמים זה על ידי זה. למעשה, תהליך ההתפתחות מתחיל באינטראקציה בין הילדים לגננת, אשר מופנמת במהלך הזמן והופכת לכלי קוגניטיבי פנימי העומד לרשות הילד בהתמודדות עם משימות אחרות. האינטראקציה זו מהווה, למעשה, את הבסיס להתפתחותם של כלים קוגניטיביים אצל הילד.  זאת ועוד, החינוך בגישה הדיאלוגית מאופיין בכך  כי הילדים הם חלק מקבלת החלטות לגבי התנהלותם בגן, בכל התחומים, ולא רק בתחום הלימודי. קבלת החלטות,  מתקבלת תוך משא ומתן בין הגננת לילדים.

לפיכך ניתן לומר כי דפוסים חברתיים תקשורתיים כדוגמת  יכולת ללמוד בקבוצה, להביע דעה ולקחת אחריות על הלמידה, לצד היכולת לגמישות בלמידה מתעצבים ונרכשים באמצעות שימוש בסיעור מוחות של הגננת והילדים. כלי זה  מהווה את הבסיס למשא ומתן בין ילדים לגננת.

 

מולי אפרת, עבודת דוקטורט 2016

                                                    

שותפות הילדים בקבלת החלטות- כללים בגן

אחד המאפיינים הבולטים של הגישה הדיאלוגית בגן הילדים הוא כי בגישה זו הילדים שותפים בקבלת החלטות לגבי התנהלותם בגן. האפשרות להיות שותפים בקבלת ההחלטות גורמת לעולמו של הילד להיות גלוי ומשמעותי, בכך שהוא מביע את דעותיו בקבוצה. השאלה המתבקשת להישאל היא האם זה אפשרי בגיל כה צעיר, ואכן, מחקרים מראים כי ילדים בגיל הגן מסוגלים לדווח, לנתח ולקבל החלטות לגבי סיטואציות ובעיות שעולות בגן הילדים. בנוסף, הם מסוגלים להוביל, לעשות פרוייקטים, לשוחח ולהנחות. בגישה הדיאלוגית  חשוב להדגיש כי השותפות של הילדים בקבלת ההחלטות בגן היא לא סמלית אלא אמיתית, מתוך הבנה כי אם הילדים יהיו שותפים בקביעת הכללים בגן הם יוכלו לעמוד בהם.   הלכה למעשה, זה בא לידי ביטוי בקביעת כללי התנהגות בפינות השונות בגן ובהכנת ובהנחיית פעילויות לכלל הילדים בגן. לפיכך, הילדים שותפים בבחירה, תכנון והובלת פרויקטים בגן, על-פי תחום העניין שלהם, בהנחיית מפגשים וחוגים בידי הילדים לכלל ילדי הגן, ובניהול שיח ודיון בנושאים המעניינים אותם. גישה זו יכולה לשנות את התפיסה של מערכת היחסים בין גננת לילדים בחינוך כאשר מערכת זו מאופיינת במשא ומתן בין כל השותפים ללמידה.

(מולי אפרת. עבודת דוקטורט. 2016)