2. מפגש אישי בין הגננת לילד
בגן הדיאלוגי מתקיימים שני סוגים של מפגשים אישיים בין הגננת לילד
1. מפגש אישי רגשי בין הגננת לילד
2. מפגש אישי בין הגננת לילד לצורך תכנון פעילות שהילד חושב עליה ויוזם אותה.
הבסיס למפגש האישי הוא: קשב לטובת קשר
תאוריה בנושא "מפגש אישי"
מפגש אישי בין הגננת והילד, מחולק לשני סוגי מפגשים: מפגש אישי רגשי ומפגש לשם תכנון פעילות. מפגשים אלו הם דפוסים מרכזיים בעבודה בגן הדיאלוגי. במטרה להסביר זאת ניתן לומר כי מפגשים אישיים אלו הם פן בדיאלוג של הגננת והילד ומהווים חלק מהקשבתה ודרך עבודתה של זו בגישה הדיאלוגית. במפגשים אלו יכולה הגננת להבין לעומק כיצד הילד חושב, כיצד היא יכולה לתמוך בו בחשיבתו, להאמין ביכולותיו ולהבין את נקודת מבטו. בכך ניתנת לילד האפשרות לתכנן, ליזום, לחשוב על כיוונים נוספים של אותה נקודת מבט. היוזמה למפגשים כאלו היא של הילדים והגננת כאחד והם מהווים חלק מהתוכנית העבודה והלמידה של גן העובד בגישה הדיאלוגית. חיזוק לכך ניתן למצוא בין השאר בתאוריות של בובר ורוג'רס. אחד היסודות המרכזיים בתפיסתו החינוכית של בובר היא הפגישה החינוכית המהווה את מוקד התהליך החינוכי. חשיבותו של מפגש זה היא בכך שהוא מהווה מפגש אנושי שבבסיסו דו-שיח משמעותי, המוליד תחושת ביטחון, אמפטיה קירבה ותמיכה. גם רוג'רס טוען כי כשמדברים על דיאלוג ניתן לומר כי דיאלוג בין מחנכים לילדים מתבטא במפגש ישיר, אישי ואנושי של אדם עם אדם, מפגש המושתת על אמינות, כנות ואותנטיות. שילוב נקודת המבט של הילדים בתכנון, בישום ובהערכה של הפעילויות והלמידה בגן צריכים להיעשות ביחד איתם ולא עליהם. היכולת לראות את נקודת המבט של הילדים ולהתמקד בעולמם ובדרך חשיבתם מאפשרים את הדיאלוג והשיתוף של הילדים בתכנון למידתם. כדי שילדים יתכננו פעילויות בגן הם צריכים לתקשר בצורה מיטבית עם הגננת, מתוך אמון ומתוך ידיעה ברורה כי היא סומכת על היכולות שלהם , וזאת מכיוון שאם הגננת לא תאפשר הזדמנויות לילדים להשתתף בתכנון הפעילויות והלמידה של עצמם, הילדים לא יוכלו לבחור זאת בעצמם. מהאמור להעיל, המסקנה העולה היא שדפוסים חברתיים תקשורתיים כדוגמת תכנון, יוזמה וחשיבה על כיוונים נוספים, מתעצבים באמצעות דיאלוג שבא לידי ביטוי בפגישה אישית בין הגננת לילד בגן הדיאלוגי.
מולי אפרת, עבודת דוקטורט. 2016
מפגש אישי-ריגשי
עוד על המפגש האישי בין גננת לילד
לקוח מתוך "עשייה חינוכית בגן הילדים - קווים מנחים לצוות החינוכי", משרד החינוך 2010
חשיבות רבה נודעת לקשר האישי בין הילד והגננת בשל השפעתו על מהלך ההתפתחות. קשר מיטבי מספק את צורכי ההתקשרות הבסיסיים הנחוצים ליצירת יחסי ביטחון ואמון בסיסי. הגננת היא דמות משמעותית, בנוסף על דמויות ההורים, בחיי הילד בגיל הרך.
מפגש אישי בין גננת וילד מהווה מפתח ליצירת דו-שיח משמעותי, בו הילד במוקד ואינו פרט בתוך קבוצה. זהו מפגש אנושי, שבו הגננת מפנה בצורה מכוונת זמן ומקום עבור שניהם, זמן המוקדש להעמקת היכרות אישית וייחודית של הילד בעיני הגננת. זו הזמנה להקשבה לצרכיו של הילד, להכרת חלומותיו ואף להבנת קשייו. הדגש הוא על עצם המפגש האנושי שנוצר, המוליד תחושת בטחון, קרבה, תמיכה ואמפתיה. במפגש מסוג זה אין הכוונה לקדם את הלמידה של הילד או לנקוט בדרכי הוראה פרטניות. מטרת המפגש היא התבוננות בילד והתעניינות בו, במשפחתו, בחבריו, בתחומי העיסוק שלו בשעות הפנאי ועוד. התעניינות אמיתית מהווה בסיס ליצירת אוירה מקבלת ומכילה ולהמשך הדיאלוג.
לעיתים אפיוני השלב ההתפתחותי שבו נמצא הילד, שבו השפה ויכולת השיח שלו עדיין לא מאפשרים דיאלוג מילולי, מצריכים דרכי תקשורת בלתי מילוליות. המפגש יכול לכלול משחק משותף עם הילד, סיפור קצר: אישי או אחר, כאמצעים נוספים לתקשורת בין אישית. זמינות רגשית של הגננת ותשומת לב לתגובות הילד, יקדמו תקשורת מילולית ובלתי מילולית עם הילד.
כמה מילים על מעורבות משתתפת
מעורבות משתתפת – מושג מתיאוריית זרימת הפעילות שטבע גדעון לוין (1921 – 2004). זהו מושג שמתייחס ליחסי הגומלין בין גננת לילדים/ות. המעורבת המשתתפת מציגה יחסי גומלין שוויוניים יותר בין המבוגר לילד/ה. שניהם עסוקים בפעילות ולומדים זה מזו במהלכה. זוהי השתתפות פעילה ואמיתית של המחנכת בפעילויות השונות של הילדים והילדות. המעורבות המשתתפת יכולה להתרחש ביוזמת המחנכת או ביוזמת הילדים/ות. המחנכת יכולה להצטרף לשולחן הציור ולצייר יחד עם שאר הילדים/ות או יכולה להיות "נהגת" לאור הזמנה של ילדים/ות להצטרף למשחק דרמטי. המעורבות המשתתפת של המחנכת מעבירה מסר כי פעילות הילדים/ות חשובה ומעניינת ושגם המבוגרים רוצים לעסוק בה. היא מדגימה לילדים/ות שגם למבוגרים קשיים המתעוררים במהלך הפעילות וגם הם צריכים לחשוב על דרכי פתרון. תרומת המעורבות המשתתפת למחנכת היא בהבנה טובה יותר של פעילות הילד/ה והקשיים הנלווים לה. גם היא חווה תסכול כשלפאזל חסרים חלקים או כאשר המרחב מצומצם מדי לבנייה, או כשצריך לקטוע פעילות בגלל אילוצי זמן.
כיצד יודעים אם "מעורבות משתתפת" הצליחה או שהפכה להתערבות וניהול של הגננת?
אם הגננת יוצאת מהמשחק לאחר כמה דקות, והמשחק ממשיך בלעדיה סימן שהמעורבות המשתתפת הצליחה.
לעומת זאת, אם הגננת יוצאת מהמשחק לאחר כמה דקות, והמשחק מסתיים עם יציאתה, סימן שהיא השתלטה על המשחק והייתה כאן התערבות וניהול שלה, ולא מעורבות משתתפת.
מפגש אישי לצורך תכנון פעילות
מפגש אישי בין הגננת לילד לצורך תכנון פעילות
הדיאלוג בגן העובד על פי הגישה הדיאלוגית בא לידי ביטוי בכך שילדים מהווים שותפים בתכנון תכני הגן. הם הוגים רעיונות לפעילויות ושיחות, דנים עליהם עם הגננת, מנחים אותם כפעילות לילדי הגן ועושים משוב ורפלקציה על פעילותם. הפעילות יכולה להיות לכלל המליאה, או לקבוצה קטנה. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחומי הגן: מפגש, יצירה, טיול, משחק, עבודה בקבוצה קטנה, הצגה או בכל תחום שהילדים הוגים.
ליוזמה ולתכנון הפעילות יש משקל רב. בגן הדיאלוגי גובשה דרך ברורה כיצד מתכננים פעילות עם ילד שיוזם רעיון. מבנה העבודה בנושא זה בגן, עובד על-פי מודל שמיישם את עקרונות החינוך הדיאלוגי ופותח על-ידי מפתחת הגישה. המודל מתבסס על התיאוריות הפילוסופיות של סוקרטס, דיואי, בובר, פריירה, רוג'רס, גרדנר, ויגוצקי ופויירשטיין. המשותף להם הוא תמיכתם בחינוך המבוסס על דיאלוג, שאילת שאלות, הקשבה ושיח בין שווים. הלומד- הילד אינו כלי ריק שצריך למלא, אלא שותף אמיתי לחקירה וללמידה.
המודל מתייחס לתכנון פעילות בין ילד לגננת. ילד שיש לו רעיון לפעילות או לשיח, ניגש לגננת ומבקש להיפגש עימה למפגש של תכנון הפעילות. הגננת והילד קובעים ורושמים בלוח השנה מועד בו מתאים לשניהם להיפגש, והמפגש יוצא לפועל במועד שנקבע. במפגש הם דנים על מה שהילד רוצה לעשות בפעילות, איך הוא חושב לבצע זאת, ומתי אפשר להנחות את הפעילות בפועל. ההנחיה של הגננת במפגש זה היא הנחייה מאוד פתוחה: היא שואלת את הילד על מה הוא רוצה לדבר, מבקשת ממנו לתאר את הפעילות שהוא רואה בעיני עצמו, בודקת איתו איך הוא רוצה להכין את הפעילות, מבקשת לדעת איזה עזרה הוא צריך לשם הכנתה, אם הוא רוצה שותפים, ומי יכול לעזור לו. אחרי שהם מחליטים לגבי סוגיות אלו הם פונים לצד הארגוני ובודקים יחדיו מה דרוש לילד להנחיית הפעילות: אילו חומרים ומשאבים. יחד הם חושבים מהיכן להשיגם, ומי יהיה אחראי להביאם. בשלב הבא הם מתעדים יחד את החלטותיהם לגבי הפעילות על דף שמשמש עבורם כתזכורת: הגננת כותבת במילים והילד מצייר כך שהוא יבין מה נכתב. לאחר שהכל מוכן לפעילות הילד מנחה את הפעילות בגן במועד שנקבע, מקבל עליה משוב מקבוצת הילדים המונחית ועושה עליה רפלקציה ביחד עם הגננת.
לקוח מתוך עבודת הדוקטורט של מולי אפרת, 2016