6. שיח פילוסופי
בגישה הדיאלוגית בגן הילדים נותנים מקום נכבד לתאוריות של הילדים ומשוחחים איתם באופן פילוסופי.
כשילד שואל שאלה לא ממהרים לענות לו, או לשלוח אותו לחקור בגוגל את תשובתה, אלא נותנים מקום של כבוד לשאלה שלו ובעיקר לסקרנות שלו. זה נובע מתוך הבנה כי אם הילד שאל שאלה סימן שיש לו תאוריה שעומדת מאחורי אותה שאלה, והתאוריה הזו, גם אם אינה נכונה, היא זו שמפתחת את חשיבתו.
בגישה זו ישנה הבנה של הגננת כי המושג סקרנות חשוב יותר מהמושג ידע, מכיוון שהסקרנות היא זו שיוצרת את הידע. לכן, הגננת צריכה להבין את חשיבתם של הילדים על ידי כך שתעצור. עצירה זו מאפשרת לילדים לחשוב על התאוריה שלהם, להגיד אותה, ובעיקר להביא את נקודת מבטם, את הפילוסופיה שלהם; כי ילדים בגיל הגן יוצרים פילוסופיה משלהם, שהיא פילוסופיה שואלת, דינאמית, בוחנת, פתוחה, חוקרת ויצירתית... אם רק מאפשרים להם לחשוב על תאוריות משלהם".
תאוריה בנושא "שיח פילוסופי, ותאוריות של ילדי גן"
ילדי גן מתאפיינים בסקרנותם, במקוריותם ובתעוזתם לשאול שאלות על דברים מהותיים שהמבוגרים לא תמיד חושבים עליהם ומתייחסים לתשובותיהם כמובן מאליו. לאור זאת, ילדים רוצים לדעת למה וכיצד דברים מתרחשים, כאשר גם על התשובות הם בדרך כלל שואלים שאלות. אלו הן למעשה השאלות הפילוסופיות שמאוד אופייניות לילדי גן. אחד המאפיינים של גן העובד על פי הגישה הדיאלוגית הוא השיח הפילוסופי.
כשמדובר בשיח פילוסופי המעלה נקודות מבט שונות לנושא אחד, ילדי הגן נחשפים לכך שאפשר לבחון נושא מסויים מכיוונים רבים ושאין דרך מחשבה אחת. מחקרים מראים כי לילדים יש את היכולת לומר את הדעות והעמדות שלהם וכי ניתן ללמד ילדי גן לשוחח, אך לשם כך דרושים מודעות של הגננת ואימון ותרגול של הילדים והגננת כמשתתפי השיח. הלכה למעשה, במהלכו של שיח בכלל ושיח פילוסופי בפרט על המשתתפים ללמוד את כלליו: תזמון- מתי להיכנס לשיח ולומר את הדברים, דיבור ללא הצבעה וללא התפרצות לדברי האחר, התייחסות בכבוד לדברי חברי לשיח גם אם הם שונים מדעתי, ושימוש בביטויי גישוש כמו 'לדעתי', 'אני חושב' . מטרותיו של שיח מסוג זה הם לפתח דפוסים ומיומנויות תקשורתיות של הקשבה וסובלנות לדברי חבריי מתוך רצון להבין את חשיבתם השונה, וכן לפתח יכולת איפוק ויכולת תגובה לא שיפוטית גם אם דעתי מנוגדת.
היכולת להנחות פילוסופיה בקרב ילדים צעירים בגיל הגן מצריכה מהגננת יכולת לפתח הקשבה ולזמן דיאלוג שכן, בשיח פילוסופי מהלכי החשיבה מתבצעים על ידי המשתתפים, הילדים והגננת, תוך כדי השיח, אין תשובה אחת או תשובה נכונה, ולומדים לכבד ולהעריך את כיווני החשיבה השונים והרבים.
רכישת מיומנויות שיח היא בעלת חשיבות רבה לאור הידיעה כי שיח חיוני להתפתחות החברתית והתקשורתית של הילדים. מעצם קיומם הילדים מתאמנים ומפתחים את מיומנותם ולומדים כיצד להשתמש במילים לשם תקשורת עם סביבתם. על מנת שמיומנויות אלו אכן יתפתחו, נושאי השיח צריכים להסתמך על תחומי העניין שלהם, על שאלות פילוסופיות שהם מעלים ועל מצבים אמיתיים המעניינים אותם.
בסיכומו של דבר, כשמדברים על שיח פילוסופי ניתן לומר כי חקירה פילוסופית מבוססת ונבנית על הסקרנות הטבעית של הילדים ולכן היא מפתחת את יכולתם לשאול שאלות . אי לכך בהנחיית פילוסופיה של ילדים מעריכים את האחר, השונה ואת כיווני החשיבה השונים. בכך מאפשרים לדפוסים חברתיים תקשורתיים בגן הדיאלוגי כמו יכולת לשוחח בדרך של קשב וסובלנות לאחר, ללא פן שיפוטי תוך הפגנת איפוק וקבלת דעותיו של האחר, להתעצב ולהירכש בעזרת אימון בשיח בכלל ושיח פילוסופי בפרט.
מולי אפרת, עבודת דוקטורט. 2016