הגננת ביחד עם הילד מתעדים תכנון פעילות שעלה מתחום עניין של הילד. הגננת כותבת והילד מצייר כך שהוא יבין מה כתוב ויהיה עצמאי בלמידתו ואחראי לה.

​

תאוריה בנושא תיווך בכלל ו"תיעוד של ילדים" בפרט

תיווך-

לא ניתן לדבר על תיווך מבלי לתת את הדעת לתאוריות של  ויגוצקי, פסיכולוג התפתחותי, ופויירשטיין, פרופסור לפסיכולוגיה חינוכית, אשר תרמו רבות בפן החינוכי להבנת המושג תיווך. ויגוצקי פיתח תאוריית תיווך העוסקת בלמידה ב'טווח ההתפתחות הקרוב'. על סמך זה פיתח פויירשטיין את תאוריית ה'למידה מתווכת'.

כשעוסקים בתאוריית התיווך שטווה ויגוצקי יש צורך להעמיק במושגים למידה והתפתחות אשר נמצאים בקשר הדדי.  על פי השקפתו למידה מתבצעת תוך כדי פעילות שהילדים פועלים בתוך עולמם. כתוצאה מכך הם צוברים, בו זמנית, ידע על העולם וידע על עצמם. יתר על כן, הלמידה צריכה להירכש על ידי הילדים, בדרך של גילוי באופן פעיל ועצמאי, במטרה לבנות את הידע, ולא בדרך של העברת ידע מהמחנכים לילדים. חשיבותו של מושג ההתפתחות תופס מקום מרכזי בתאוריה של ויגוצקי. תהליך ההתפתחות מתחיל באינטראקציה בין הילדים למחנכים, אשר מופנמת במהלך הזמן והופכת לכלי קוגניטיבי פנימי העומד לרשות הילד בהתמודדות עם משימות אחרות. הסבר על טיבעה של ההתפתחות, ועל מקומה המרכזי של הלמידה בתהליך זה נעשה בעזרת מושג הנקרא 'טווח ההתפתחות הקרוב' אשר מגדיר את המרחק בין הרמה ההתפתחותית בה נמצאים הילדים בפועל לבין הרמה אליה יגיעו בעזרת תיווך המחנכים, כשלמעשה, זהו הטווח בו מתרחשת הלמידה.

המושג המרכזי שטווה  פויירשטיין הוא 'הלמידה המתווכת'- המוגדרת כאינטראקציה בעלת איכות בין האדם ובין סביבתו. ייחודה וחשיבותה של  הלמידה המתווכת אינה בכך שהיא 'מגישה' את הגירוי לילדים, ומפנה את תשומת לבם לכך, אלא בכך שהיא מאפשרת למידתן של נטיות, גישות וטכניקות כלליות מתוך החשיפה לגירוי, שישמשו את הילדים בחשיפה עתידית שלהם לגירויים. אחד הדברים המרכזיים עליהם צריך לתת את הדעת הוא האיכות של התיווך. חשוב להדגיש כי ילדים החווים תיווך משמעותי באופן פעיל מצליחים לעשות חיבורים למשמעויות הנובעות ממידע חדש אליו הם נחשפים. על מנת לסייע להם, על המחנכים המתווכים לארגן את הסביבה החינוכית כך שתספק לילדים אפשרויות להצלחה ובעקבות זאת תיצמח אצל הילדים ההרגשה שהם מסוגלים לתפקד באופן עצמאי ולהצליח בכך.

 

תיעוד-

כשעוסקים בתיעוד באופן כללי ניתן לדבר על הנצחה של דברים ומאורעות בעזרת הקלטה, צילום, כתיבה, ציור, רשום איסוף או כל דרך אחרת. מטרתו של התיעוד היא לזכור דברים, ללמוד מדברים שהתרחשו, ולפתח דרכי עבודה בעקבות זאת.

באופן ספציפי לגן הילדים ניתן לומר כי מטרתו של הכלי "תיעוד של ילדים" כפי שפותח בגישה הדיאלוגית היא לאפשר לילד להיות עצמאי בלמידתו ובהנחייתו את חבריו ואחראי להם. במילים אחרות, המטרה הייתה לפתח מודל של תיעוד על פיו יוכל הילד לעבוד, ועל ידי כך לפתח את העצמאות והאחריות שלו כחלק מכישורי חייו, לצד למידה אוריינית הנובעת מצורך אישי שלו. "תיעוד של ילדים" בגישה הדיאלוגית מתבצע בשותפות עם הגננת ובתיווך שלה. באמצעותו הלמידה  המשותפת של הילד והגננת הופכת לזמינה, ברורה ולנגישה עבור שניהם.

 

תיווך ותיעוד-

תיווך ותיעוד הם דפוסים מרכזיים בעבודה בגן הדיאלוגי. ניתן להסביר זאת בכך שבעזרת למידה מתווכת של הגננת, ניתנת לילדים האפשרות להעמיק, להמשיג, לשתף פעולה ולקבל החלטות בלמידתם. עוד ניתן לומר כי התיעוד המשותף של הגננת והילדים מהווה כלי נוסף המאפשר לילדים להרחיב את למידתם ולהיות עצמאיים בה ואחראים לה, שכן בכך שהוא נגיש להם הוא משמש להם בסיס להמשך למידתם. חשוב להדגיש כי אם הגננת יודעת לתווך לילדים, הלמידה היא במיטבה וזה אחד הדברים המשפיעים ביותר על כישורים ואינטראקציה חברתית בין הילדים. לסיכום ניתן לומר כי דפוסים חברתיים תקשורתיים כדוגמת העמקה, המשגה, אחריות, שיתוף פעולה, עצמאות וקבלת החלטות בלמידה,  מתעצבים ונרכשים בגן הדיאלוגי באמצעות למידה מתווכת של הגננת, ו"תיעוד של ילדים" שאותו עושים במשותף הגננת והילד.

​

 מולי אפרת, עבודת דוקטורט, 2016