חדשנות וייחודיות של הגישה הדיאלוגית בגן הילדים

 

הגישה הדיאלוגית בחינוך דוברה עוד מהמאה החמישית לפני הספירה (סוקרטס) ולכן נשאלת השאלה: מה למעשה הייחודיות כאן? מהי החדשנות שגישה זו מביאה לחינוך? במשפט אחד ניתן לומר כי החדשנות של הגישה הדיאלוגית בגן הילדים באה לידי ביטוי בפיתוח כלים יישומיים: "כיצד עושים זאת בגן?"

 

יישום הגישה הדיאלוגית בגן הילדים מתבסס על הרציונל של:

"קשב לטובת קשר" ו"להעמיק ולא להספיק"

 

ייחודיות הגישה הדיאלוגית בגן הילדים הוא בכך שהיא בנויה על הקשב כבסיס לגישה, כאשר  הגננת רוכשת את הכלים להנחות את הילדים ולא לנהלם, תוך קיום משא ומתן בין כל השותפים למעשה החינוכי. החדשנות של הגישה באה לידי ביטוי בעצם יישומה בשטח בגני הילדים.

במילים אחרות ייחודיות זו באה לידי ביטוי באופנים אלו:

  • הילדים שותפים בתכנון הלמידה ובקבלת החלטות על חיי הגן.

  • הילדים שותפים  בהנחיית חבריהם בפעילויות שיזמו, ומובילים ללמידת עמיתים.

  • הילדים לומדים לתת ולקבל משוב כחלק אינטגרלי מפעילות שהם מנחים.

  • הילדים רוכשים מיומנויות שיח בין שווים, המושתת על קשב ומתנהל ללא הצבעה.

  • הילדים מתאמנים בשיח פילוסופי .

  • הגננת הינה מנחה ולא מנהלת בלעדית של תכני הלימוד.

1. משא ומתן

 

תכנית הלימודים, ופעילות הילדים

נקבעת במשא ומתן עם הילדים,

תוך שיתוף פעולה עמם.

 

משא ומתן בין כל השותפים למעשה החינוכי בדגש על שיתוף של הילדים בלמידה ובקבלת החלטות בגן. הלכה למעשה סיעור מוחות של הילדים והגננת בגישה הדיאלוגית מהווה כלי עבודה דיאלוגי, באמצעותו הגננת יכולה לבנות תוכנית למידה רלוונטית לידע ולעניין של הילדים. ניתן להסביר זאת בכך שמטרתו של סיעור המוחות הוא לבדוק עם  הילדים מה הם כבר יודעים על הנושא המדובר, ומה הם רוצים לדעת ורוצים לעשות בנושא.

בכך הופכים את הילדים לשותפים פעילים בלמידתם ואת הנושא רלוונטי עבורם. מתוך כך צומחת אצל הילדים היכולת לקיים אינטראקציה לימודית וללמוד מחבריהם, להביע דעה, לקחת אחריות על מה שמעניין אותם ללמוד, ולהיות גמישים בלמידתם.

                                                    

2. מפגש אישי בין הגננת לילד

 

בגן הדיאלוגי מתקיימים שני סוגים של מפגשים אישיים בין הגננת לילד

1. מפגש אישי רגשי בין הגננת לילד

2. מפגש אישי בין הגננת לילד לצורך תכנון פעילות שהילד חושב עליה ויוזם אותה.

 

הבסיס למפגש האישי הוא: קשב לטובת קשר

 

3. שותפים פעילים

 

לאפשר לילדים להיות שותפים פעילים בלמידה שלהם שנובעת מתוך תחומי העניין שלהם.
כאשר עלינו לתכנן ולפנות לכך זמן בתוכנית הלימודים.

 

"להעמיק ולא להספיק"

4. הנחיה של ילדים

 

ילדים בגן הדיאלוגי לומדים להנחות מפגשים לכל הגן, להנחות עבודה בקבוצה קטנה ולהנחות שולחנות יצירה לפי רעיונות העולים מהם, ולאחר פגישתה תכנון עם הגננת.

 

לילדים ישנה אפשרות להגות רעיון שמעניין אותם ובו הם רוצים לשתף את חבריהם, לתכנן את הרעיון ביחד עם הגננת בפגישת תכנון פעילות שמתקיימת בינהם (על פי מודל תכנון פעילות שנבנה מתוך הגישה הדיאלוגית), ובסופו של דבר להנחות את חבריהם בפעילות על פי הרעיון שהם הגו, ולקבל על כך משוב מהם ומהגננת.

5. שיח מתוך קשב ללא הצבעה

 

השיח בגן העובד בגישה הדיאלוגית מתרחש ללא הצבעה של הילדים וללא מתן רשות לדיבור על ידי גננת, כשהרציונל לכך הוא שאם הילדים מצביעים ומחכים לקבלת רשות דיבור, הם לא באמת לומדים להקשיב זה לזה, שכן דעתם נתונה לניסיון לצוד את תשומת ליבה של הגננת במטרה לקבל רשות דיבור.

 

בשיח מסוג זה הגננת הופכת ממנהלת השיחה למנחת השיח, כאשר יש כללים ברורים כיצד משוחחים:

 

להלן הכללים כפי שהם מוצגים לילדים לפני כל שיח:

1. רק לאחד מותר לדבר.

2. אם לא מסכימים לדעה של מישהו ורוצים לומר משהו אחר... לא אומרים "זה לא נכון" אלא אומרים "דעתי היא שונה" או "אני חושב אחרת" ואז אומרים מה דעתך.

3. גם אם ילד אחד רוצה לדבר שוב ושוב, קודם נבדוק שלכולם הייתה האפשרות לדבר, גם אם זה לפעמים מכעיס, וגם אם קשה להתאפק.

       

6. שיח פילוסופי

 

בגישה הדיאלוגית בגן הילדים נותנים מקום נכבד לתאוריות של הילדים ומשוחחים איתם באופן פילוסופי.

כשילד שואל שאלה לא ממהרים לענות לו, או לשלוח אותו לחקור בגוגל את תשובתה, אלא נותנים מקום של כבוד לשאלה שלו ובעיקר לסקרנות שלו.

זה נובע  מתוך הבנה כי אם הילד שאל שאלה סימן שיש לו תאוריה שעומדת מאחורי אותה שאלה, והתאוריה הזו, גם אם אינה נכונה, היא זו שמפתחת את חשיבתו.

בגישה זו ישנה הבנה של הגננת כי המושג סקרנות חשוב יותר מהמושג ידע, מכיוון שהסקרנות היא זו שיוצרת את הידע. לכן, הגננת צריכה להבין את חשיבתם של הילדים על ידי כך שתעצור. עצירה זו מאפשרת לילדים לחשוב על התאוריה שלהם, להגיד אותה, ובעיקר להביא את נקודת מבטם, את הפילוסופיה שלהם;  כי ילדים בגיל הגן יוצרים פילוסופיה משלהם, שהיא פילוסופיה שואלת, דינאמית, בוחנת, פתוחה, חוקרת ויצירתית... אם רק מאפשרים להם לחשוב על תאוריות משלהם".

7. משוב של ילדים

 

בגן הדיאלוגי ילדים לומדים לתת ולקבל משוב שאינו שיפוטי.

בסופה של פעילות שהילדים מנחים את חבריהם, הם לומדים לתת משוב שאינו שיפוטי במטרה ללמוד ממנו, כשגם הגננת משמשת להם כדגם למתן משוב כזה. למשוב חלק חשוב בלמידת עמיתים.

8. תיעוד של ילדים

 

הגננת ביחד עם הילד מתעדים תכנון פעילות שעלה מתחום עניין של הילד.

הגננת כותבת והילד מצייר כך שהוא יבין מה כתוב ויהיה עצמאי בלמידתו ואחראי לה.

9. ניהול זמן בשיתוף עם הילדים

 

ההתארגנות וניהול הזמן בגן נקבעים ביחד עם הילדים, תוך שיתוף פעולה איתם.

ילד שרוצה להיפגש עם הגננת, שיש לו רעיון לפעילות או לשיח, ניגש לגננת ומבקש להיפגש עימה.

בגן ישנו יומן משותף של הילדים והצוות. יומן זה נגיש לילדים. הגננת והילד פותחים יחד את היומן וקובעים פגישה בינהם. הגננת כותבת ביומן והילד מצייר ליד את נושא הפגישה. ביומן זה כותבים גם מתי הילד ינחה פעילות או כל דבר אחר שקשור לניהול זמן משותף. חשוב לציין כי גם הגננת יכולה ליזום פגישות, לתאם זאת עם הילד מבעוד מועד ולכתוב את הפגישות ביומן המשותף.

האחריות שהפגישות יצאו לפועל הם של הגננת, שמתכננת אותם כחלק מסדר היום, השבוע, השנה.... הילד לא צריך להזכיר לה שנפגשים.