בסיס הגישה
הגישה הדיאלוגית בגן הילדים מבוססת על שני משפטי מפתח:
1. קשב לטובת קשר 2. להעמיק ולא להספיק
כדי להסביר זאת יותר לעומק יש להעמיק בתפיסת הגננת את גן הילדים.
רציונל הגישה
לדעת להקשיב, לוותר על מוקדי שליטה, לעשות את התיווך הנכון, לגרום לאינטראקציה משמעותית ולהיות נוכח באמת – אולי זה נראה פשוט אך זה לא כך... הגישה הדיאלוגית מטרתה שכמבוגרים נהיה במקום זה: נלמד אותו, נבין אות, נחקור כיצד להיות בו, וניישם אותו.
ערכות הקלפים
במשך שנות עבודתי כגננת וכמנחה בגישה הדיאלוגית, אספתי, חקרתי וכתבתי חומרים תאורטיים שיכולים לתמוך ברציונל הגישה.
חלקים מהם לקוחים מעבודת הדוקטורט שלי שעסקה ב: "דפוסים חברתיים תקשורתיים של ילדי גן המתחנכים בגישה הדיאלוגית".
כשחברתי לאגף מחקר ופיתוח של משרד החינוך, וחשפתי בפניהם את החומרים, הם הציעו לי להפוך אותם לערכות קלפים התומכים בגישה הדיאלוגית, תוך כדי שהם מלווים את התהליך.
כולי תקווה שערכות אלו יהיו משמעותיות עבור המשתמשים בהן בעבודתם החינוכית, כפי שהן משמעותיות עבורי.
הן נעשו באהבה רבה.
משתפת בהתרגשות,
ד"ר מולי אפרת.
אריזת מוצר
מאמרים בעברית
דפוסים חברתיים-תקשורתיים של ילדים בגן הפועל בגישת החינוך הדיאלוגי
רב גוונים – מחקר ושיח 19 – תשע"ד – 8019 11
בשנים האחרונות פועלים בישראל כמה בתי ספר בגישת החינוך הדיאלוגי. הגן הראשון מסוג זה התחיל לפעול ביוזמת הגננת באחד הקיבוצים לפני כארבע שנים, והוכר על ידי משרד החינוך כגן ניסויי. הניסוי המתנהל בו נקרא דע"ת – דיאלוג, עצמאות, תקשורת. בגן זה נקבעת תכנית הלימודים דפוסים חברתיים-תקשורתיים של ילדים בגן הפועל בגישת החינוך הדיאלוגי עם הילד, במשא ומתן ובשיתוף פעולה עם הילדים...
מאמרים באנגלית
שאלות גדולות של ילדים קטנים ותשובות קטנות של אנשים גדולים
בתוך הד הגן תשס"ו א' ,עמודים 16-21. לסרי, ד' (2005).
לפעמים אנחנו חשים נדחפים, מבפנים ומבחוץ, למלא את הילד בידע ולא תמיד אנו שמים לב שהידע לא מביא רק ברכה. לפעמים, בצורות מסוימות שלו, הוא אפילו מהווה מרכיב באלימות שהולכת וגואה סביבנו. דבר זה צריך לפרש: הרי כגננות, כמורים, כמחנכים ואפילו כהורים, אנו מאמינים שחלק חשוב מתפקידנו הוא הנחלת הדעת...
מעבר ילדי גן לכתה א' – היבטים תיאורטיים ומעשיים
שי אפרת ומולי אפרת
תאורטיקנים העוסקים בדיאלוג
הרעיונות של הגישה הדיאלוגית בחינוך, במיוחד המושג דיאלוג, מוכרים בתיאוריות הפילוסופיות לאורך ההיסטוריה. כבר במאה החמישית לפני הספירה התייחס הפילוסוף היווני סוקרטס, למושג דיאלוג והגדירו כניהול דו-שיח שמטרתו לעורר חשיבה עצמית. בובר, הפילוסוף, התייחס למושג דיאלוג, כאל מצב המאפשר לאדם להכיר את עצמו על ידי מגע עם האחר במטרה ליצור שותפות ודרכה להגיע לאמת...
תיאוריות בבסיס החינוך הדיאלוגי
הרעיונות של הגישה הדיאלוגית בחינוך, במיוחד המושג דיאלוג, מוכרים בתיאוריות הפילוסופיות לאורך ההיסטוריה. כבר במאה החמישית לפני הספירה התייחס הפילוסוף היווני סוקרטס, למושג דיאלוג והגדירו כניהול דו שיח שמטרתו לעורר חשיבה עצמית (כהן, 2008). בובר, הפילוסוף, התייחס למושג דיאלוג, כאל מצב המאפשר לאדם להכיר את עצמו על ידי מגע עם האחר במטרה ליצור שותפות ודרכה להגיע לאמת (בובר, 1980).
"Is the egg spoiled?" A big question from a small child.
Efrat, M. & Ungureanu, D., 2015
הכלת ילדים מאתגרים בגן הילדים ובבית הספר בגישה הדיאלוגית המכילה
שי אפרת ומולי אפרת
רבות מדובר על כך שצריך לשנות את הפדגוגיה בחינוך ולהתאימה לילדי המאה ה-21: ילדים בעלי ידע עולם רחב, נגישות רבה למידע וסקרנות, אבל בו בזמן קשה להם לשבת שעות ארוכות ולהתרכז בלימודים שלא תמיד מעניינים אותם ושלא תמיד מותאמים להם. מציאות זו מגבירה חוסר שקט ובעיות התנהגות בקרב ילדים שמכנים אותם לעיתים "ילדים מאתגרים״.
“I Found it! I Found it!” A Child's Chance Discovery as a Basis for Learning Using the Kindergarten Multi-dialogical Approach
Philosophical Discourse of Children in the Multi-Dialogical Kindergarten
Dialogue Education Doctoral Thesis
Doctoral Supervisor: Prof. univ. Dr. MUŞATA-DACIA BOCOŞ
Doctoral Student: Molly Efrat
The research examined the social-communication patterns of children learning in kindergarten according to the Multi-Dialogical Approach (MDA). It aimed to examine to what extent this approach contributes to the development of these social-communication patterns...
אבנון, ד' (2008). הדיאלוג הבובריאני: מפגשים אישיים, לימוד אנושי. בתוך נ' אלוני (עורך),
דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי (עמודים 143-156). תל אביב: חדקל.
אלוני, נ' (2008). דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי. תל אביב: חדקל.
אלוני, נ' (2008). מבוא: דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי. בתוך נ' אלוני (עורך). דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי (עמודים 16-47). תל-אביב: חדקל.
אפרת, מ. (2012). מפגש אישי רגשי בין הגננת לילד. מתוך הד הגן ד'. עמודים 32-41.
אפרת, ש' ואפרת, מ'. (2018) מעבר ילדי גן לכתה א' – היבטים תיאורטיים ומעשיים.
ארהרד-וייס , ד' (2008). עצמאות ועצמיות: הורים, ילדים והתפתחותה של אוטונומיה בגיל הרך.
פסיכואקטואליה- זרקור על פסיכולוגיה התפתחותית, יולי 2008, 28-33.
בובר , מ' (1980). בסוד השיח. ירושלים: ביאליק.
בקר , ע' (2009). עם מי שיחקת בגן היום? עולמם החברתי של ילדים בגיל הרך. תל-אביב:
מחקר ופיתוח תוכניות- מופ"ת.
בן יוסף, א' (2009). מעגלים של קשר- על טיפוח תרבות השיח במוסד חינוכי הומניסטי. תל אביב: מכון מופ"ת.
גובר, נ' (2008). הדיאלוג הפריריאני: העצמה, שחרור, אוריינות פוליטית וסולידריות חברתית.
בתוך נ' אלוני (עורך), דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי (עמודים 195-213). תל-
אביב: חדקל.
גור, ח' (2007). עשור למותו של פאולו פריירה, פדגוגיה של תקווה- הוראה דיאלוגית. הד החינוך,
פ"א (9), 95-93.
גרדנר, ה' (1996). אינטליגנציות מרובות התיאוריה הלכה למעשה. ירושלים: מכון ברנקו וויס.
דיואי, ג' (1959). ניסיון וחינוך / המקורות למדע החינוך. ירושלים: האוניברסיטה העברית.
דרום, ד' (1989). אקלים של צמיחה חופש ומחוייבות בחינוך. תל אביב: הקיבוץ הארצי.
הולט, ג' (2004). בלמידה מתמדת. תל אביב: פראג.
הכט, י' ורם, א' (2008).הדיאלוג בחינוך הדמוקרטי: מהעצמה אישית לאקטיביזם חברתי. בתוך נ'
אלוני (עורך).
דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי (עמודים 336-357). תל אביב: חדקל
הררי, ד' (2004).
הדיאלוג הרוג'ריאני: לאפשר, לקבל, להצמיח. בתוך א' נמרוד (עורך). דיאלוגים
מעצימים בחינוך ההומניסטי (עמודים 178-194). תל-אביב: חדקל.
זמיר, ש' (2006). הקשבה- אבן הפינה של תהליך הלמידה. על הגובה (5), 13-16.
טאובר, צ' (2008). הדיאלוג הסוקרטי: עירור ופתיחות, ארוס פדגוגי ואירוניה. בתוך: נ' אלוני
(עורך), דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי (עמודים 89-110). תל אביב: חדקל.
כהן, א' (1976). משנתו החינוכית של מרטין בובר. תל אביב: יחדיו.
כהן, א' (1983). מהפכה בחינוך. תל אביב: רשפים.
כהן, א' (2008). הדיאלוג הקורצ'קי: דיאלוגים של אהבה. בתוך נ' אלוני (עורך), דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי (עמודים 157-177). תל- אביב: חדקל.
כהן, א' (2008). פילוסופים קטנים, פילוסופיה לילדים ועם ילדים. חיפה: אמציה.
כספי, מ' (1979). החינוך מחר. תל אביב: עם עובד.
לביא, צ' (1978). אתגרים בחינוך, לקראת בית-ספר פתוח יותר. תל-אביב: ספרית הפועלים.
לוין, ג' (1989). גן אחר. תל-אביב: אוח .
לסרי , ד' (2004). מקום לגדול. ראש פינה: האופן טבעי.
לסרי, ד' (2005). הזמנה לדיאלוג: שאלות גדולות של ילדים קטנים ותשובות קטנות של אנשים גדולים. בתוך הד הגן תשס"ו א' ,עמודים16-21.
לסרי, ד' (2008). אקדמיה דיאלוגית: היבטים בתנועתה של חוכמה יוצרת. בתוך נ' אלוני (עורך)
דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי (עמודים 358-381) תל אביב: חדקל.
משרד החינוך. (2010). קווים מנחים לעשייה חינוכית בגנים. ירושלים: אגף לחינוך קדם יסודי.
משרד החינוך. (תשס"ז). מרעיון לביצוע: יישום, פיתוח והטמעת הרעיון הניסויי בגן ילדים שהוכר כ'מוסד ניסויי'. תל אביב: אמרכלות.
קליין, מ' ולסרי, ד' (1997). מסע אל הלא נודע. אצבע הגליל: מחר 98.
רוג'רס, ק' (1977) חופש ללמוד. תל אביב: ספרית הפועלים.
רינלדי, ק' (1999). הקשבה גלויה לעין. הד הגן, כסלו תש"ס, 7-9.
רשימה ביבליוגרפית מקורות בנושא חינוך דיאלוגי
Children's Participation in Their Learning in the Kindergarten Multi-dialogical Approach
Molly Efrat
The multi-dialogical approach (MDA) in the kindergarten aims to improve kindergarten children's social and communicative skills, for example, the ability to converse in dialogical discussion and actively participate in planning their activities and learning.